שאלה:
אני רוצה להתגרש מבעלי האם ומתי כדאי לי להגיש תביעותיי לבית הדין הרבני?
תשובה:
הדעה הרווחת קובעת, כי לאשה עדיף לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, מאחר שבית המשפט לענייני משפחה פוסק במרבית המקרים תשלום דמי מזונות גבוה יותר, בעוד שבית הדין הרבני פוסק במרבית המקרים תשלום דמי מזונות נמוכים יותר.
דעה זו נכונה גם באשר לנושא הרכוש, שכן ברוב המקרים יעניק בית המשפט לאישה מחצית מסך כל הרכוש ובמקרים מיוחדים אף יותר, לרבות זכויות סוציאליות ופנסיוניות. זכויות אלה יינתנו לה בין אם הן רשומות על שמה ובין אם לא.
גורל הרכוש בבית הדין הרבני, לעומת זאת, יוכרע בהרבה מקרים על פי צורת הרישום בלא כל קשר למאמץ המשותף ולתרומת האישה בניהול משק הבית ובגידול הילדים.
ואולם, במקרים מסוימים, בית הדין רבני מוסמך לתת לאשה סעדים ,שאינם ניתנים במרבית המקרים בבית המשפט.
לדוגמא: היות שההלכה היהודית קובעת, כי בעל חייב לדאוג לסידור מגוריה של אשתו כחלק ממזונותיה, בית הדין הרבני מוסמך לתת לה היתר להישאר בדירת המגורים. בלשון משפטית: "מדור ספציפי", כלומר מקום מגורים ואחזקתו.
הגם כי ערכאה זו עדיפה לגברים. ישנם מקרים מסוימים בהם לא עדיף לבעל להגיש תביעתו בביה"ד הרבני. לדוגמא, פירוק השיתוף במקרקעין – בביהמ"ש יקבל הבעל סעד מיידי שכן, עפ"י חוק המקרקעין - שותף רשאי לפרק את המקרקעין באופן מיידי. מנגד, ביה"ד הרבני , לא יפרק את השיתוף במקרקעין עפ"י רוב , בטרם יינתן גט.
גם במקרה בו מרבית הרכוש רשום על שם האישה - יטה הבעל לפנות לבית המשפט לדיני משפחה.
|