מזונות

מטרת דיני מזונות הילדים הינה לחייב את האב להשתתף בכלכלת ילדיו הקטינים (קטין הוא מי שגילו אינו עולה על 18 שנה) על ידי תשלום סכום חודשי להורה משמורן – בד"כ האם.

 

הגשת התביעה בשם הקטינים תעשה על ידי האם ואין הבדל אם ההורים נישאו או לאו, משום שהחובה על האב לכלכל את ילדיו נובעת מעצם אבהותו.

 

חיוב מזונות ילדים יהודים:

 

מזונותיהם של ילדים יהודים נקבעים בבית המשפט על פי הדין האישי - העברי בפרשנות שביצע בית המשפט למציאות הנוכחית. ראוי לציין, כי אין שוויון בדיני מזונות. שכן, ישנה חבות מוגברת על האב.

איך נקבע תעריף המזונות?

גובה מזונות ילדים נפסק בהתאם לצרכי הילדים ולהכנסת האב והכנסת האם.

 

החוק מחייב צירוף של 12 תלושי משכורת אחרונים הן לכתב התביעה והן לכתב ההגנה, על מנת לבחון את יכולת ההשתכרות האמיתית של האב וגם את השתכרות האם.

 

לכן, אב שמחליט להפסיק לעבוד בעקבות הגשת תביעת מזונות כנגדו, יחויב בתשלום מזונות בהתאם ל"פוטנציאל ההשתכרות" שלו פוטנציאל זה נקבע, בין היתר, על סמך הכנסתו בשנה שקדמה להגשת התביעה.

 

כמו כן, ניתן להתחשב ברכושו של האב לצורך פסיקת המזונות.

 

אבות המזונות:

החוק משתמש במונח "מזונות", אולם לא מגדיר אותו. המחוקק השאיר לבית המשפט למלא מונח זה בתוכן. בתביעת מזונות נתבעים סעדים על פי אבות-מזונות. אבות המזונות שהוכרו על ידי הפסיקה אינם רשימה סגורה, ובית המשפט רשאי להוסיף לרשימה זו אבות-מזונות נוספים לפי תנאי המקום והזמן.

 

לדוגמא אבות מזונות אשר הוכרו בפסיקה:

מזון, ביגוד והנעלה, מדור - מקום מגורים ואחזקתו, כלומר חלקו של הקטין בשכר דירה/ משכנתא והוצאות בית, חינוך , בילויים, דמי כיס, חלקו של הקטין בהוצאות רכב, עוזרת בית, מטפלת, גן, דמי טיפול, חוגים, שעורי עזר, מתנות לימי הולדת וכיוצא באלה.

 

חיוב במזונות באשר לבני משפחה אחרים:

החיוב במזונות לבני משפחה אחרים מעוגן בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט –1959. בהתקיים תנאים מוקדמים שהחוק מציב, ניתן לחייב אדם לשלם מזונות לקרובי משפחתו, כגון: אביו ואמו, בניו הבגירים, נכדיו וכיוצא באלה.

 

מטרת החוק נועדה להפנות את הנזקק לבני משפחתו במקום הפניה לשירותי הסעד, על מנת למנוע הכבדה על קופת הציבור. כך לדוגמה, ניתן לחייב סב וסבתא להשתתף במזונות נכדיהם במקרה בו ידם של הורי הילדים אינה משגת לספק את צרכיהם ואינם מסוגלים לעבוד ולפרנס את בניהם, וכן ניתן לחייב בנים בגירים לפרנס את הוריהם הקשישים חסרי היכולת שאין להם הכנסה מספקת לצרכיהם ואין להם גם את היכולת להתפרנס.

 

כמו כן, ניתן לחייב הורה לכלכל את ילדו הבגיר אם הילד נכה או מוגבל שכלית וקצבת הביטוח הלאומי שהוא מקבל אינה מספקת את צרכיו הבסיסיים.

 

! שימו לב, פסקי דין למזונות לעולם אינם סופיים, בין אם נקבעו בהסכמה על ידי הסכם גירושין ובין אם על ידי פסק דין של שופט. ניתן תמיד לפתוח את הנושא ולדון בכך מחדש אם אירע שינוי נסיבות מהותי הן בצרכי הילד והן ביכולת ההורים.

במקרים אחרים, בהם הורים הגיעו להסכם גירושין , ישנה אפשרות, בכפוף לנסיבות ולתנאים ,להגיש תביעה ראשונית בשם הקטינים לשם קביעת מזונותיהם בבית המשפט, מאחר שהקטינים לא היו צד.

לתיאום פגישה

 03-5610313

שם *
טלפון *
דוא"ל *
Powered by Artvision | Truppo Websites