|
בחודש יולי 2016 נכנס לתוקף חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, הנקרא בלשון העם "חוק גישור חובה".
חוק זה מהווה פריצת דרך בתחום דיני המשפחה, וקובע כי הליך בענייני משפחה (גירושין, משמורת והסדרי שהייה, מזונות וחלוקת הרכוש) ייפתח בדרך של בקשה ליישוב סכסוך בביהמ"ש או בבית הדין ולא כתביעה ( למעט, חריגים כגון: בקשה לצו הגנה , גירושין בהסכמה, אישור הסכם והליך שהמדינה צד לו וכיוצ"ב). הליך זה הינו הליך חובה בטרם קיימת האפשרות להגיש תביעות לבית המשפט ו/או לבית הדין.
כלומר, עד לפני שנה כאשר נתגלע סכסוך בין בני משפחה ו/או בני זוג היו מעוניינים להתגרש זה מזו, היה צד המעוניין רשאי לפתוח הליך של תביעה בביהמ"ש ו/או בבית הדין. ואולם, כיום, טרם הגשת התביעות רשאי צד המעוניין לפתוח הליך, להגיש בקשה ליישוב סכסוך בלבד.
מטרת החוק היתה לעודד משפחות בהליכי גירושין ו/או בהליכי סכסוך משפחתי לפנות להליך של יישוב סכסוך בדרך של גישור ו/או בדרך הסכמית ו/או בדרכי טיפול נוספות כגון: אפשרות טיפול זוגי ו/או משפחתי בטרם פנייה להליך משפטי בבית המשפט ו/או בבית הדין בעיקר תוך שימת דגש מירבית על טובת הילדים מתוך ראייה, כי כאשר הורים מתגרשים הם אינם מתגרשים מילדיהם ושותפות הגורל בעניין זה הינה למשך כל ימי חייהם, ומתוך מטרה משותפת זו להתחיל לשתף פעולה כהורים לרבות, תקשורת הורית, למזער את משך ההליך המשפטי למינימום זמן ומינימום פגיעה כלכלית בבני המשפחה, תוך שימת דגש מירבי כמובן על טובת הילדים.
כיצד מתבצע ההליך?
ראשית, בטרם פנייה בבקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט ו/או לבית הדין מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עוה"ד.
שלישית, לאחר מילוי הטופס יש להגישו לביהמ"ש או לבית הדין ולשלם את אגרת בית המשפט בסך של 100 ₪ . וכך, בעצם נפתח תיק יישוב סכסוך.
בהקשר זה , ראוי לציין, כי היה וצד שני מקבל את הבקשה ליישוב סכסוך גם במקרה דנן, יש לפנות לייעוץ משפטי אצל עוה"ד.
רביעית, לאחר פתיחת הליך הבקשה ליישוב סכסוך – הבקשה עוברת ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין והצדדים מוזמנים למפגש ראשון משותף ביחידת הסיוע. יצוין, כי הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע הינה ללא עוה"ד.
ומיום הגשת הבקשה – ישנה תקופת עיכוב הליכים של 45 יום.
מהי יחידת הסיוע?
יחידת הסיוע שליד בית המשפט ו/או בית הדין הינה יחידה טיפולית השייכת לשירותי הרווחה ובה צוות של עובדים סוציאליים בעלי ניסיון בטיפול במשפחות בהליכי גירושין ופרידה וכן, מומחים נוספים כגון: פסיכולוגים, פסיכיאטרים וכן מומחים בעלי הכשרה בטיפול ובגישור במשפחה.
המפגשים ביחידת הסיוע – פגישות המהו"ת ( מידע, הערכה ותיאום)
המפגשים ביחידת הסיוע נקראים מפגשי מהו"ת ( מידע, הערכה ותיאום). ההליך הינו חסוי ולא ניתן להציג תוכנו של הליך זה בפני בית המשפט ו/או בית הדין.
הזמנה למפגש המהו"ת הינה הזמנת חובה וכמוה כזימון לדיון בפני בית משפט ו/או בית דין. היה וצד מעוניין לדחות את המפגש עליו להגיש בקשה לדחיית מועד זימון לבית המשפט ו/או לבית הדין ולהמתין להחלטה בעניין.
במפגש הראשון – נפגשים הצדדים ביחידת הסיוע מספרים את הסיפור המשותף שלהם ומקבלים מידע כללי והסבר לגבי האפשרויות השונות אשר יעזור לצדדים לבחור במסלול המתאים להם ביותר. כמו כן, בפגישה הראשונה לעיתים ניתן גם להגיע להסכמות זמניות והכל על מנת להוריד את המתח של הסכסוך ולגבש החלטה משותפת על הדרך המתאימה ביותר עבור המשפחה לפתרון הסכסוך שלהם.
כמו כן, הצדדים יכולים להסכים כי יפנו לגישור חיצוני ולבחור מתוך רשימת המגשרים של בית המשפט את המגשר/ת עבורם ו/או להסכים על מגשר אחר מוסכם ביניהם.
מפגשי המהו"ת הנוספים - עד ארבעה מפגשים נערכים בתוך 45-60 יום, ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך,במהלכם יתקיימו ביחידת הסיוע מפגשים משותפים ו/או מפגשים בנפרד עם כל אחד מן הצדדים והכל במטרה להביא את הצדדים להסכמות משותפות ו/או הסכם כולל.
יצוין כי, לאחר המפגש הראשון - צד שאינו מעוניין להמשיך בהליך יכול להודיע על כך בכתב לצד השני ולבית המשפט או בית הדין בהתאם לטופס 3.
היה והצדדים יהיו מעוניים להמשיך בהליך של גישור ו/או יגיעו להסכם עליהם להודיע בכתב בהתאם לטופס 3 לביהמ"ש ו/או לבית הדין על המשך עיכוב ההליכים.
שימו לב! אנא הקפידו לדרוש מבית המשפט ו/או מבית הדין ו/או מיחידת הסיוע את טופס ההודעה של הצד השני. שכן, אם צד לא יחפות בהמשך ההליכים על הצד אשר הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך להגיש את תביעותיו בתוך 15 יום ממועד ההודעה על סיום ההליך ועיכוב ההליכים.היה והצד לא יגיש תביעותיו במועד זה - אובדת לו זכות הקבימה הראשונה לבחור היכן להגיש תביעותיו ראשון!
כמו כן, ניתן להגיש בקשה בכתב לקיצור ההליך וקיצור תקופת עיכוב ההליכים בציון סיבת הדחיפות בקצרה בגינו,
במקרים כגון: הגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית, הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי בקטין,הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם חלפה יותר משנה מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך בין הצדדים, בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר, לתקופת עיכוב ההליכים, במקרים חריגים שבהם המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם. הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או שוהה מחוץ לישראל לתקופה שאיננה מאפשרת את קיום פגישות המה"ות, הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי אם נגד הצד השני הוגש כתב אישום עקב עבירות אלימות או מין כנגד בת הזוג או כנגד ילדם של בני הזוג או של אחד מהם, הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי של אשה הנמצאת במקלט לנשים מוכות לפי שיקול דעתה של יחידת הסיוע,הגשת תובענה למזונות לפי הסכמים ואמנות בין מדיניות שישראל צד להן, הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית משפט לענייני משפחה, הגשת תובענה לחלוקת רכוש או לפסיקת מזונות אם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס או מתנהל בעניינו הליך פשיטת רגל.
כמו כן, ניתן לבקש להאריך את תקופת עיכוב ההליכים במקרים כגון: כאשר הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב, נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות המהו"ת בתוך התקופה שנועדה לכך בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה, אחד הצדדים לבקשה ליישוב סכסוך היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת תקופת עיכוב ההליכים נדרשת כדי לאפשר את קיומן של פגישות המהו"ת ובלבד שאותו צד צפוי לשוב תוך זמן קצר וצירוף אסמכתאות בעניין.
ניתן גם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים בהסכמת הצדדים. למשל, כאשר הצדדים נמצאים בהליך גישור ו/או בהליך מו"מ לקראת הסכם וזקוקים לזמן נוסף.
כאמור, החוק קובע, שלא ניתן להגיש תביעות למשך תקופת עיכוב ההליכים , דהיינו, במשך תקופה של 45-60 מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך וכן, 15 יום לאחר מועד זה. וכן, בתקופת הארכת המועד לעיכוב ההליכים , ככל שתוגש.
יודגש, כי עניין מירוץ הסכמות עדיין קיים גם בחוק זה ולפיכך, יש להוועץ עם עוה"ד לאיזו ערכאה כדאי לפנות בתום תקופת עיכוב ההליכים.
בהקשר זה יצוין, כי הצד אשר הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך הוא בעל זכות הקדימה בתוך 15 יום ממועד סיום תקופת עיכוב ההליכים להגיש את תביעותיו לערכאה שבה יחפוץ להתדיין. אם הצד שהגיש את הבקשה לא הגיש תביעותיו תוך 15 יום סיום מועד עיכוב ההליכים הצד הנשי יכול להגיש את תביעותיו לערכאה בה יחפוץ להגיש.
בתקופה זו ניתן להגיש לבית המשפט או לבית הדין בקשות דחופות לסעדים זמניים.
מהם הסעדים הזמניים במסגרת הליך זה?
- בקשה לסעד זמני לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מן הארץ בתקופת עיכוב הליכים לפי תקנה 10 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016.
כלומר, אם יש חשש להברחת רכוש ו/או חשש לבריחה מן הארץ של הצד השני ו/או של קטין - ניתן להגיש בקשה דחופה מנומקת בקצרה ובתמציתיות, הכוללת את עקרי העובדות לצורך הדיון בה, בצירוף האסמכתאות לה לבית המשפט ו/או לבית הדין בהם הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך.
- בקשה לסעד דחוף בעניין קטין ו/או בעניין משמורת זמנית ו/או בעניין הסדרי שהייה זמניים ו/או בעניין מזונות זמניים.
בקשה לסעד דחוף בעניינים אלו, של מזונות זמניים ו/או החזקת ילדים וסדרי קשר, לתקופת עיכוב ההליכים, הינה במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם.
בקשה זו לסעד דחוף לפי תקנה 12 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו-2016, לפי סעיף 3(ז()1 )לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014. ניתן להגיש גם ללא בקשה ליישוב סכסוך ו/או גם הצד השני יכול להגיש בקשה זו. ניתן להגיש בקשה זו בבית המשפט או בבית הדין.
- בקשות נוספות במסגרת תקנה זו ( תקנה 12 לתקנות הסדר התדיינויות):
בקשה לטיפול רפואי דחוף בקטין , בקשת דרכון ויציאה מחוץ לישראל של קטין לצורך פעילות חינוכית, תובענה דחופה בענייני גירושין כשנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, תובענה דחופה בענייני גירושין בנסיבות מיוחדות אחרות.
הבקשות לסעדים זמניים מועברות לבית המשפט או לבית הדין למתן החלטה.
|