|
מטרתה של תביעת מזונות ילדים הינה לחייב את ההורים להשתתף בכלכלת ילדיהם הקטינים (קטין הוא מי שגילו אינו עולה על 18 שנה) על ידי תשלום סכום חודשי להורה משמורן – בד"כ האם. בעבר - הגשת התביעה בשם הקטינים תעשה על ידי האם והיום זה על המגיש, ואין הבדל אם ההורים נישאו או לאו, משום שהחובה על האב לכלכל את ילדיו נובעת מעצם אבהותו.
מזונות ילדים:
מזונותיהם של ילדים יהודים נקבעים בבית המשפט על פי הדין האישי - העברי בפרשנות שביצע בית המשפט למציאות הנוכחית.
איך נקבע תעריף המזונות?
גובה מזונות ילדים נפסק בהתאם לצרכי הילדים ולהכנסת האב והכנסת האם וזמני השהות של מי מההורים עם הילדים.
החוק מחייב צירוף של 12 תלושי משכורת אחרונים לשכירים ו/או דו"חות שנתיים לעצמאיים ו/או בעלי מניות בחברות הן לכתב התביעה והן לכתב ההגנה, על מנת לבחון את יכולת ההשתכרות האמיתית של האב והאם.
לכן, הורה שמחליט להפסיק לעבוד בעקבות הגשת תביעת מזונות כנגדו, יחויב בתשלום מזונות בהתאם ל"פוטנציאל ההשתכרות" שלו פוטנציאל זה נקבע, בין היתר, על סמך הכנסתו בשנה שקדמה להגשת התביעה.
כמו כן, ניתן להתחשב ברכוש לצורך פסיקת המזונות.
אבות המזונות:
החוק משתמש במונח "מזונות", אולם לא מגדיר אותו. המחוקק השאיר לבית המשפט למלא מונח זה בתוכן. בתביעת מזונות נתבעים סעדים על פי אבות-מזונות. אבות המזונות שהוכרו על ידי הפסיקה אינם רשימה סגורה, ובית המשפט רשאי להוסיף לרשימה זו אבות-מזונות נוספים לפי תנאי המקום והזמן.
פסיקת המזונות:
כיום – החיוב המשפטי בדיני מזונות הינו כדלקמן:
עד לאחרונה, פורש הדין העברי בפסיקותיו של בית המשפט העליון באופן בו אב חויב במזונות ילדיו עד גיל 15 חבות אבסולוטית, כדי צרכיהם ההכרחיים.
בע"מ 919/15 - ביום 19.7.2019 ניתן פסק דין בביהמ"ש העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, אשר דן בשאלת פרשנות הדין האישי ומידת חיובו של אב במזונות ילדים ) נקבעה הלכה חדשה לקביעת סכום מזונות ילדים מעל גיל 6. מתחת לגיל 6 עדיין קובע הדין הדתי והמזונות הם על האב לבדו בהתאם להלכה הישנה.
מפתח המזונות מעתה –
יחס הכנסות לצד יחס זמני שהות. וכן, מזונות הילדים בשני שלבים בהתאם לגילאי הילדים.
הסוגייה לה נדרש ביהמ"ש העליון בפסק דינו נסובה סביב פרשנות הדין האישי ביחס לחיוב במזונות קטינים מעל גיל 6 .בפסק הדין נקבע פה אחד כאמור בחוות דעתו של כב' השופט ש' פוגלמן לפיו: "בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכלית היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, בשים לב למכלול נסיבות המקרה".
בהתאם לפסיקה שניתנה בעקבות בע"מ 919/15 ,מקום בו שוהים הקטינים בני למעלה מ – 6 שנים פרקי זמן משמעותיים עם הוריהם, על ביהמ"ש להידרש לקביעת הממצאים הבאים:
- צרכי הקטינים לרבות צרכים בגין מדור ואחזקתו; צרכי הקטין: צרכים בסיסיים הצרכים ההכרחיים הבסיסיים של קטין ( ביגוד והנעלה , חינוך בסיסי, רפואה בסיסית וכו') הוכרו בפסיקה בעשור האחרון לכל הפחות בסכומים הנעים בין כ - 1,300 ₪ ל - 1,600 ₪ לחודש.
- היכולות הכלכליות של ההורים מכל המקורות העומדים לרשותם. לרבות הכנסה פנויה והיחסיות ביניהם ופוטנציאל השתכרות;
- חלוקת זמני השהות בפועל אצל כל אחד מההורים - כל זאת בכפוף לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה. כן נפסק, כי ניתן להכיל את ההלכה החדשה במקרים בהם ישנה משמורת משותפת ו/או אחריות הורית משותפת וכן, במקרים בהם ישנה "מעין משמרות משותפת", דהיינו, גם במקרים בהם ישנה הסדרי שהייה הכוללים לינה פעמיים בשבוע באמצע השבוע וכן, לסירוגין בכל סופ"ש שני.
חשוב לציין, כי על ביהמ"ש לקבוע את היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם בשים לב לנסיבות כל מקרה ומקרה.
כך גם נקבע בהלכת בע"מ 919 בו הודגש, כי יהא על ביהמ"ש להפעיל בהקשר זה את שיקול דעתו בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה.
כלומר, כיום, כאשר הילדים הינם במשמורת משותפת ו/או אחריות הורית משותפת ו/או "מעין משמורת משותפת" של שני ההורים ו/או הסדרי שהייה נרחבים הכוללים לינה באמצע השבוע ובסופ"ש וההורים משתכרים שכר דומה ו/או שווה.
וכל אחד מההורים שוכר דירה למגוריו ו/או משלם החזר משכנתא חודשית בגין דירת המגורים.
וכל אחד מההורים נושא בכל צרכי הקטינים בעת שהותם עימו, לרבות מזונם, ביגודם והוצאות מדורם.
בית המשפט יחייב כל אחד מההורים מחויב לשאת בכל צרכי הקטינים, לרבות מזונם, ביגודם, מדורם, הוצאות החזקת מדורם, וכיוצ"ב, בעת שהותם של הקטינים עימו, עד מלאת להם 18 שנים או עד לסיום שירותם הצבאי בצה"ל (שירות חובה) עפ"י המאוחר מבין מועדים אלה.
בנוסף יחייב בית המשפט את ההורים לשאת בחלקים שווים בהוצאות הקטינים כגון: הוצאות קופ"ח , הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים בו מבוטחים הילדים, הוצאות קופ"ח, רב קו, הוצאות גן, הוצאות חינוך וביה"ס , הוצאות צהרון ו/או מועדונית הוצאות שיעורי עזר, הוצאות חוגים, הוצאות עבור קייטנה, הוצאות נסיעות לרבות, רב קו, הוצאות ימי הולדת ומתנות לימי הולדת וכיוצ"ב. החיוב המשפטי במזונות הילדים בעבר ואשר עדיין חל במקרים בהם ישנם ילדים מתחת לגיל 6, ובמקרים בהם תנאי הלכת בע"מ 919/15 לא מתקיימים :
הדין מבחין בכל הנוגע לחיובו של האב בארבע קבוצות גיל של הילדים:
ילדים מתחת לגיל 6 - החיוב על האב הוא מוחלט. אב חייב לכלכל את ילדיו, בין אם יש להם מקורות הכנסה ורכוש ובין אם לאו.
רק אם האב אינו יכול לממן את הצרכים ההכרחיים של הקטין, על פי מבחן אובייקטיבי, האם חייבת מדין צדקה במזונות הקטין כפי יכולתה.
לדוגמה: אב אסיר המרצה את עונשו בבית סוהר, אב שאינו יכול לעבוד וחסר רכוש, או כאשר מצבו הרפואי של האב שהינו חסר רכוש, אינו מאפשר לו לעבוד.
ילדים מעל גיל 6 ועד גיל 15 - מוטלת חובה על האב לכלכל את ילדיו בגילאים הללו תוך מילוי כל צרכיהם החיוניים-הכרחיים, וחובה זו היא מעין חובה אבסולוטית.
ילדים מעל גיל 15 - החיוב הוא מדין צדקה וחל שווה בשווה על שני ההורים למעט נושא המגורים. מחובתו של אב, ובמקרים בהם האם אמידה גם היא מחויבת, לממן את צרכיו של ילדיו בגילים שבין 15 ל – 18 ועד לסיום לימודיהם התיכוניים.
ילדים מגיל 18 ועד תום השירות הצבאי הסדיר - החיוב במזונות יהיה שליש מסכום המזונות אשר נקבע לילדים כשהיו קטינים.
בפסיקת מזונות של קטינים על פי הדין האישי, ישנם שני מעגלים: מעגל ראשון - של צרכים הכרחיים, ומעגל שני - של צרכים מדין צדקה.
במעגל הראשון – החובה האבסולוטית מוטלת על האב בעוד שהאם אינה חייבת לספק את הצרכים ההכרחיים של הקטינים. יש לציין כי ההתייחסות היא לקטינים עד גיל 15 שנה, כאשר בעניין קטינים עד גיל 6 ישנה חובה מוגברת.
כתוצאה מחובה בלעדית זו של האב לספק את הצרכים ההכרחיים של הקטינים, מחיל הדין האישי את מבחן כושר ההשתכרות לגבי אב שאינו עובד.
"צרכים הכרחיים" מול "צרכים חיוניים":
להבדיל מ"צרכים חיוניים", "צרכים הכרחיים" הם צרכים בסיסיים הנדרשים לקיום. בית המשפט מפרש פרשנות מצמצמת למונח "צרכים הכרחיים" בשל אי השוויון מכוח הדין בין האב לאם ועל פי הפסיקה, "צרכים הכרחיים" הינם:
א. מזון.
ב. ביגוד והנעלה.
ג. מדור - מקום מגורים ואחזקתו, כלומר חלקו של הקטין בשכר דירה/ משכנתא והוצאות בית.
ד. חינוך - לא כולל גן פרטי.
לצרכים אלה עשויים להיווסף צרכים הכרחיים מינימאליים נוספים של הקטין נשוא התביעה, כדוגמת הוצאות רפואיות מיוחדות, שאין לקטין אחר בן גילו.
צרכים הכרחיים של קטין צריכים להיקבע על פי שני מבחנים מצטברים: צרכים הכרחיים מינימאליים של קטין, שהינו חלק מאוכלוסיית הקטינים, וצרכים הכרחיים מינימאליים נוספים של אותו קטין נשוא התביעה. כך, למשל, לקטין אחד יש צרכים הכרחיים מינימאליים של הוצאות רפואיות, שאין לקטין אחר בן גילו.
הצרכים ההכרחיים הבסיסיים של קטין ( ביגוד והנעלה , חינוך בסיסי, רפואה בסיסית וכו') הוכרו בפסיקה בעשור האחרון לכל הפחות בסכומים הנעים בין כ - 1,300 ₪ ל - 1,600 ₪ לחודש.
במעגל השני – החובה היא מדין צדקה וחלה שווה בשווה על שני ההורים. מבחני ה"צדקה" אינם מאפשרים החלת מבחן כושר השתכרות וחיוב במזונות קטינים על פי מבחן זה.
על פי הפסיקה, "צרכים מדין צדקה" הינם הוצאות של: חופשה, בילויים, דמי כיס, חלקו של הקטין בהוצאות רכב, עוזרת בית, מטפלת, חוגים, כבלים, חסכון לילד, שמרטף, מתנות לימי הולדת וכיוצא באלה.
מגיל 15, מזונות קטין הינם מדין צדקה בלבד ולכן, האב והאם שווים ועליהם לזון את ילדיהם מדין צדקה בחלקים שווים ביניהם.
חובת המדור – כפי שנאמר, האב חייב גם במגוריהם של ילדיו והכוונה אינה דווקא לדירה בבעלות. כדי לספק קורת גג לילדיו, ממלא האב את חובתו גם בהשתתפות בשכר דירה של הילדים.
על פי הפסיקה, על האב לשאת ב- 30% שכר דירה כאשר מדובר בילד אחד, ב- 40% כאשר ישנם שני ילדים, וב- 50% מעלות שכר הדירה כאשר יש צורך לדאוג לקורת הגג של שלושה ילדים וכיוצא בזה.
דברים אלו תקפים גם כאשר מדובר בדירה בבעלות והאישה נטלה משכנתא. במקרה כזה, על האב לשלם את החלק היחסי, כשהמשכנתא כמוה כדמי שכירות מאחר שהמשכנתא היא הדרך להבטחת מגוריהם של הקטינים.
חיובה של אם להשתתף במזונות ילדיה מדין צדקה:
האם חייבת במזונות הילדים מדין צדקה ורק אם ידה משגת להשתתף בצרכיהם אחרי שסיפקה קודם את צרכיה. על פי דין צדקה, משתווה החובה של האם לכלכל את הילדים לחובתו של האב. החובה מדין צדקה מתממשת ויכולה להתממש רק אם מוכח שהאם היא אישה אמידה ובעלת מצב כלכלי שפיר.
יחד עם זאת, כיום ישנה התחשבות גם בהשתכרותה של האם. פסיקת המזונות נעשית על דרך איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, לרבות הכנסות האב והאם. זאת תוך התחשבות בכלל היכולות מול צרכי הקטינים, וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות.
כמו כן, במסגרת האיזון ההולם בהערכת גובה המזונות שעל אב לשלם לילדיו מעבר לצרכיהם ההכרחיים, יש לתת משקל ליכולתו הכלכלית ולצרכיו.
מזונות – שינוי נסיבות המצריך הפחתה או הגדלת מזונות
פסקי דין למזונות לעולם אינם סופיים, בין אם נקבעו בהסכמה על ידי הסכם גירושין ובין אם על ידי פסק דין של שופט. ניתן תמיד לפתוח את הנושא ולדון בכך מחדש אם אירע שינוי נסיבות מהותי הן בצרכי הילד והן ביכולת ההורים.
במקרים אחרים, בהם הורים הגיעו להסכם גירושין , ישנה אפשרות, בכפוף לנסיבות ולתנאים ,להגיש תביעה ראשונית בשם הקטינים לשם קביעת מזונותיהם בבית המשפט, מאחר שהקטינים לא היו צד.
מטבע הלשון "שינוי נסיבות מהותי" מכוון לשינוי באותן נסיבות רלבנטיות אשר היוו בסיס
לקביעות העובדתיות שניתנו בפסק הדין ששינויו מתבקש. כל אלה אמורים לשמש נקודת מוצא
לשינוי הנסיבות המהותי הנדרש להוכחה.
בהתאם לפסיקת בתי המשפט, שינויו של פסק דין למזונות כפוף לשני תנאים מצטברים:
א.כי עקב שינוי הנסיבות המהותי לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין הקודם על כנו.
ב.כי עקב שינוי הנסיבות המהותי, אכיפתו של פסק הדין הראשון הפכה לבלתי צודקת לחלוטין.
ראוי לציין, כי על מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה לשינוי סכום המזונות, על התובע לפעול בעניין
זה בתום לב ובניקיון כפיים.
מזונות כאשר הילד נוכרז כ"בן מורד":
כאשר ילד מסרב בכל תוקף לקיים את הסדרי הראייה עם אביו ומאמציו של האב ליצירה וחידוש הקשרים עם בנו נתקלים בחומה בצורה בכל ניסיון שנעשה ע"י האב. לפי הפסיקה ניתן לצמצם את חובת המזונות כאשר מדובר ב"בן מורד", עד לכדי פטור ממזונות.
חיוב במזונות באשר לבני משפחה אחרים:
החיוב במזונות לבני משפחה אחרים מעוגן בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט – 1959. בהתקיים תנאים מוקדמים שהחוק מציב, ניתן לחייב אדם לשלם מזונות לקרובי משפחתו, כגון: אביו ואמו, בניו הבגירים, נכדיו וכיוצא באלה.
מטרת החוק נועדה להפנות את הנזקק לבני משפחתו במקום הפניה לשירותי הסעד, על מנת למנוע הכבדה על קופת הציבור. כך לדוגמה, ניתן לחייב סב וסבתא להשתתף במזונות נכדיהם במקרה בו ידם של הורי הילדים אינה משגת לספק את צרכיהם ואינם מסוגלים לעבוד ולפרנס את בניהם, וכן ניתן לחייב בנים בגירים לפרנס את הוריהם הקשישים חסרי היכולת שאין להם הכנסה מספקת לצרכיהם ואין להם גם את היכולת להתפרנס.
כמו כן, ניתן לחייב הורה לכלכל את ילדו הבגיר אם הילד נכה או מוגבל שכלית וקצבת הביטוח הלאומי שהוא מקבל אינה מספקת את צרכיו הבסיסיים.
מזונות ילדים עפ"י הדין האזרחי:
אדם שאינו חייב במזונות הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי - חייב במזונותיהם כאשר החובה במזונות הקטין נגזרת מהוראת חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט – 1959.במקרה כזה, על ההורים חלה חובת השתתפות במזונות הקטין. חיוב המזונות נעשה על פי הכנסות הצדדים באופן יחסי להשתכרותם.
|