|
המשפחה היא גוף כלכלי הצובר נכסים ורכוש במהלך חיי הנישואין. במצבים מסוימים חלק מן הרכוש או כולו נרשם על שם שני בני הזוג, ובמצבים אחרים הרכוש נרשם על שם צד אחד.
בנושא חלוקת הרכוש, יש להבחין בין בני זוג שנישאו לפני חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג - 1973, לבין בני זוג שנישאו לאחר מועד תחולת החוק (1.1.74).
זוגות שנישאו לפני 1974:
על בני זוג שנישאו לפני מועד תחולתו של חוק יחסי ממון חלה הלכת השיתוף (חזקת השיתוף). הילכת השיתוף קובעת שרכוש "רגיל" אשר נרכש במהלך חיי הנישואין, בלא חשיבות לרישום, שייך לשני בני הזוג גם יחד ובחלקים שווים, וזאת עקב המאמץ המשותף של בני הזוג, כל אחד בתחומו.
כיום, רווחת מגמה להחיל את הלכת השיתוף גם על "נכסים חיצוניים" כגון עסקים, אולם ישנם הגורסים כי בנכסים כאלה יש להוכיח כוונה ספציפית לשיתוף.
באשר לנכסים מלפני הנישואין ו/או נכסים אשר נתקבלו במתנה ו/או בירושה: יש להוכיח כוונה ספציפית לשיתוף על מנת שאלו ייחשבו כרכוש משותף בר חלוקה.
הילכת השיתוף חלה גם על "ידועים בציבור"- זוגות החיים יחד תחת קורת גג אחת ללא נישואין.
התנאים לתחולתה של הילכת השיתוף על ידועים בציבור הינם קיום אורח חיים תקין ומאמץ משותף, בין אם על ידי עבודה מחוץ לבית ובין אם על ידי עבודה במשק הבית.
כשהתנאים הללו מתקיימים, עשויה הילכת השיתוף לחול גם על בני זוג החיים יחדיו ללא נישואין. ראוי להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו המיוחדות.
זוגות שנישאו לאחר 1974:
על בני זוג שנישאו אחרי 1.1.1974 ואשר חוק יחסי ממון חל עליהם, חל משטר של איזון משאבים נדחה.
הפרק השני של החוק והחשוב הינו הסדר איזון המשאבים אשר מסדיר את חלקות הרכוש
הזכות לאיזון המשאבים מתקיימת בפקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג ורק אז יהיה זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג אשר נצבר במהלך חיי הנישואין. ואולם, ניתן להקדים את מועד איזון המשאבים בהתאם למקרים המנויים בסעיף 5 א' לחוק יחסי ממון כגון: אם חלפה שנה מיום פתיחת הליכים משפטיים, אם הצדדים אינם מתגוררים תחת אותה קורת גג במשך 9 חודשים רצופים במהלך השנה וכיוצ"ב.
גם כאן הוחל העיקרון לפיו כל מה שנרכש במהלך חיי הנישואין הינו משותף, אולם ניתן יהיה לתבוע את איזון המשאבים רק במועד פקיעת הנישואין או במקרים מיודים ניתן להקדים את מועד איזון המשאבים במקרים כגון: שנה לאחר פתיחת הלכים כאשר בני זוג לא גרים תחת קורת גג לפחות תשעה חודשים ועוד כפי שיפורט בהמשך.
כאשר מדובר ברכוש אשר נתקבל על ידי מי מבני הזוג במתנה או בירושה או גמלה המשתלמת כתוצאה מנזק גוף - עקרון השיתוף אינו חל כאן, ורכוש זה או הגמלה שייכים למי שהם רשומים על שמו. אולם, אם בן הזוג התובע יוכיח כוונת שיתוף ספציפית יכול ויזכה לאזן גם נכסים אלו.
דירת מגורים: בנוגע לדירת מגורים נקבע על ידי בית המשפט כי הדין מוחל ביתר קלות גם כאשר דירת המגורים נרכשה בטרם הנישואין. זאת במיוחד כאשר דירת המגורים היא הנכס העיקרי של המשפחה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שעם חלוף שנים רבות מיטשטשת החלקיות שבהשקעה וקיום משק בית משותף מדגישים את עצם השיתוף.
זכויות סוציאליות ומוניטין עסקי: בנוגע לזכויות סוציאליות כגון זכויות פנסיה, קופות גמל, קרנות למיניהן וכיוצא באלה, נקבע בחוק ובפסקי דין כי אם אדם נשוי לבן זוג אשר צבר במסגרת עבודתו זכויות שונות או מוניטין עסקי במסגרת עסק עצמאי שהקים וניהל - השווי של נכסים אלו צריך להיות מחולק בין שני בני הזוג, ללא הבחנה בין מי שצבר אותם בפועל ו/או הרשומות על שמו בלבד, לבין מי שתרם את תרומתו בדרך אחרת למשפחה.
חלוקה לא שוויוניות – סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון מאפשר במקרים בהם ישנו פער גדול בפוטנציאל ההשתכרות בהווה ובעתיד של הצדדים, לקבוע ולאזן את פוטנציאל ההשתכרות העתידי של בני זוג בצאתם לדרך חדשה, לקבוע שאיזון שווי הנכסים, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר לטובת הצד החלש, אשר יבטיח סיכוי שווה בעתיד לצד החלש, ובהתחשב בין היתר בנכסים עתידיים ,לרבות בכושר ההשתכרות של הצדדים, אשר יאפשרו לצמצם ולסגור את פער ההכנסות שנוצר עקב הגירושין;
מומחים - בביצוע איזון המשאבים בין בני זוג - לרוב ביהמ"ש ממנה אקטואר/רו"ח כמומחה מטעם ביהמ"ש על מנת שיערוך איזון משאבים בין הצדדים.
איזון המשאבים נעשה בהינתן מועד הנישואין מועד הקרע וסופו המומחה נותן שתי אפשרויות :
אפשרות אחת - הינה הוון וקיזוז הזכויות בדרך של תשלום חד פעמי
אפשרות שנייה- הוון זכויות נזילות/ חלוקה על בסיס של מימוש בפועל ואיזון עתידי בעת שהזכויות יגמלו ואופן חלוקתם.
לעיתים, כאשר ישנו פער גדול מאוד בין הצדדים כשלאחד ישנו שווי נכסי קריירה ו/או פוטנציאל השתכרות ו/או מוניטין המומחה מתבקש גם לשום את ערך הפער הנ"ל ותמחרו.
|